Craft Brewers Conference - כנס הבירה הגדול ביותר בעולם

בכל שנה שחלפה לה ב- 20 השנים האחרונות, מצאתי את עצמי נאלץ פחות ופחות להסביר מדוע ולמה ארצות הברית נחשבת למעצמת בירות הקראפט העולמית. לא שיש לי בעיה כלשהי עם ההסבר הזה – אני נהנה מאוד ממנו ומלסנגר על התעשיה שם, שאמנם צברה לה במרוצת רוב המאה ה- 20 מוניטין לא מי יודע מה בכל הקשור לאיכות הבירות, אבל עברה שינוי כל כך גדול ומשמעותי ב- 40 השנים האחרונות שבא לידי ביטוי כמעט בכל כוס בירה שאתם שותים כיום, בכל סגנון, ובכל מקום בעולם.

למזלי יצא לי לחוות מקרוב ועל בשרי (וכבדי) בפלא הזה מתרחש כאשר התגוררתי שם למשך חמש שנים בתחילת המילניום, ובגלל היותה של ישראל סוג של המדינה ה- 51 של ארה"ב, הרבה מאוד ישראלים נוסעים לבקר בה, מהגרים אליה וכד' - ובעשורים האחרונים לא צריך להיות חובב בירה או לעשות מאמץ משמעותי כדי להתקל שם בבירות קראפט ולהתרשם מהעושר המטורף ומההיצע הפסיכי והנגיש כל כך של בירות משובחות, טריות, מקומיות ומיוחדות.

קצרה היריעה כאן מכדי שאפרוס אפילו את תקציר השתלשלות האירועים ששינו את תעשית הבירה באמריקה מקצה לקצה בארבעת עשורים האחרונים, אז אסתפק בכמה מספרים שממחישים בצורה טובה את העניין. מספר מבשלות הבירה בארה"ב עלה מדו ספרתי בשלהי שנות ה- 70 למספר שמדגדג מלמטה את ה- 10,000 כיום (זה פחות או יותר מבשלה על כל 30-35 אלף איש), ומקובל לומר שהאמריקאי הממוצע גר ברדיוס שלא עולה על 15 ק"מ ממבשלת בירה כלשהי.

אלו מספרים משוגעים, אבל זו לא רק הכמות שמרשימה – כל עשרות אלפי המבשלות האלו לא מייצרות יותר בירה ממה שהפיקו עשרות המבשלות הבודדות שהיו באמריקה לפני 40 שנה (למען האמת היקף היצור אפילו ירד קצת מאז), אבל הגישה של המבשלות האלו היא אחרת לגמרי, סוגי הבירה שמיוצרים על ידי מבשלות הקראפט הן שונות לחלוטין מאלו של ענקי התעשיה, העניין בקרב הציבור הוא בהבדל של שמיים וארץ והאימפקט של שוק הבירה בארה"ב מורגש בכל יום שעובר בכל רחבי העולם כמו צונאמי כשותי ומרענן.

התעשיה שהתפתחה סביב מבשלות הקראפט בארצות הברית היא ענקית, מרתקת ומרשימה. מדובר בכ- 30 מיליארד דולר בשנה שהם כרבע מהסכום שמגלגלת תעשית הבירה כולה, כאשר מבחינת נפח יצור מדובר בכמעט 15% נתח שוק שאוחזות בו 9000 ומשהו המבשלות שבודדות מהן חגגו כבר יומולדת 30. אזכיר רק שהתחרות של מבשלות אלו היא מול קונגלומרטים מפלצתיים ומותגי ענק כמו באדווייזר, מילר ושות – מה שהופך את סיפור ההצלחה למרשים הרבה יותר.

כיאה לתעשיה מפותחת, יש מי שדואג שם למבשלות הקראפט ולאינטרסים שלהם. גוף שנקרא Brewers Association הוא איגוד ללא מטרות רווח שהוקם ומתופעל על ידי יצרני בירה ולמענם. הם מגדירים קריטריונים, משגררים את התעשיה, דואגים לשימור ערכיה, מחברים בין מבשלות לקהילות שסביבן, מפקחים ודואגים לשרשרת האספקה של חומרי הגלם ופועלים במרץ לשיפור הרמה המקצועית של היצרנים והאיכות של הבירות.

אירוע השיא של איגוד זה נקרא CBC (כמה שהאמריקאים אוהבים ראשי תיבות) – Craft Brewers Conference – שהתקיים עד לקורונה במתכונת של פעם בשנתיים ולאחריה הגביר קצב לפעם בשנה. מדובר בכנס מרשים בכל קנה מידה, שמיועד לכל מי שעובד בתעשית הבירה במטרה אחת עיקרית: לספק הזדמנות מרוכזת להשתלמויות מקצועיות, פיתוח רעיונות, ומפגשים עם ספקים וקולגות. כל המי ומי של תעשית הבירה באמריקה נמצאים שם, החל מהמומחים והמשפיענים בתחום, דרך בעלי המבשלות ועובדיהם ועד לאחרון ספקי הלתת והכשות. זו חגיגה של ממש למשך 4 ימים שלמים, ואתם רק יכולים לתאר לעצמכם את כמויות הבירה שנמזגת שם...

לשמחתי יצא לי לבקר בכנס הזה לראשונה השנה, והוזמנתי על ידי האיגוד לסקר אותו עבור קהל חובבי הבירה בישראל. אנחנו אמנם רחוקים שנות אור ממה שקורה שם, אבל ההשראה שאפשר לשאוב מהתעשיה בארה"ב היא מפתח משמעותי גם להתפתחות של התעשיה המקומית שלנו, ואני ממליץ בחום לכל מי שמתעסק עם בירה – החל מרמת חובבן ועד לבעלי מבשלות כמובן – לנסות להגיע מתישהו לכנס הזה לפחות פעם אחת, אם לא באופן קבוע כל שנה.

מהדורת 2023 של CBC התקיימה בעיר נאשוויל, טנסי (בכל שנה הכנס מתקיים בעיר אחרת שזה די מגניב). נאשוויל היא עיר מתפתחת ומזוהה בעיקר עם תעשית המוזיקה האמריקאית, אבל סצנת הבירה בה מתעוררת מאוד בשנים האחרונות ובלי קשר היא נחשבת לעיר כיפית ביותר לבלות בה. נתון מעניין ששמעתי שם הוא שזה יעד מספר 1 בארה"ב למסיבות רווקות (ויעד מספר 2 למסיבות רווקים אחרי לאס ווגאס – שזו אגב העיר שבה תתקיים מהדורת 2024 של CBC...)

הכנס הוא גם הבית של BrewExpo America – תערוכה של כל ספקי הציוד וחומרי הגלם לתעשית הבירה. כ- 600 ספקים מציגים שם לראווה את כל מה שחדש בתחום: מלתתות קראפט, מגדלי כשות, יצרני כוסות, בנקי שמרים, מיכלי תסיסה, מכונות מילוי, מעצבי ידיות לברזי בירה, מפתחי תוכנות לבירה, אביזרי מיתוג וקידום מכירות, והרבה הרבה הרבה יצרנים של פחיות.
היה מאוד קשה למצוא בתערוכה בירה בבקבוק. תעשית בירות הקראפט באמריקה כיום היא רובה ככולה בפחיות, וזה נפלא.

מעבר לכל זה, במסגרת CBC מתקיים גם טקס הענקת הפרסים של תחרות הבירה הגדולה ביותר בעולם, סוג של האולימפיאדה של הבירות שנקרא World Beer Cup. השנה השתתפו בתחרות מעל 10,000 בירות מעשרות מדינות ברחבי העולם. מעל 200 שופטים נדרשו למשימה, והבירות חולקו למעל 100 קטגוריות סגנוניות שונות בהן חולקו מדליות לבירות הטובות ביותר. הרבה מאוד הפתעות נרשמו בתחרות, ומבשלות קראפט קטנות וצעירות הצליחו לזכות בפרסים גם בקטגוריות קלאסיות אל מול מבשלות מהטופ העולמי. את רשימת הזוכים המלאה אפשר למצוא כאן.

עם כל הכבוד לתחרות ולתערוכת הספקים המרשימה, רוב המבקרים באירוע באים בשביל ההרצאות וההשתלמויות שמתקיימות לאורך ימי הכנס. היו שם מעל 70 כאלו, ומעל 200 מרצים שונים. אני מצאתי את עצמי מתלבט קשות את מי ללכת לשמוע ולא רציתי לפספס אף הזדמנות לספוג מידע מעשיר ומרוכז כל כך. הספקתי לשמוע בין היתר הרצאה מעולה של חברת פרמנטיס על שמרי הברט (Brett) היבשים החדשים שלהם, להשתתף בסדנא של הסנפת זני כשות גרמנים מסורתיים ומודרניים כאחד, להקשיב לסיפור מאחורי גיבוש קונספט של פסטיבל בירה חינוכי-שיתופי במדינת טנסי, ולהיות בדיון פילוסופי על מקומה של הבירה לאורך ההיסטוריה.

מיותר לציין שלמרות שמבשלות בירה עצמן לא מציגות בכנס/  תערוכה – כל המתחם הגדול והמרשים עמוס בבירות קראפט שאפשר לטעום ולשתות לאורך כל שעות הפעילות, וכמובן גם מעבר לזה בשעות הערב שבו מתקיימים מיני-אירועי המשך בפאבים ובמבשלות שבנאשוויל. יצא לי לטעום עשרות רבות של בירות בימים האלו – החל מכמה ללא אלכוהול (טרנד מתחזק בטירוף שם כרגע) שהיו נהדרות, דרך בירות כשותיות משובחות ועד ל- Dark Star שהיא מחווה ל... גולדסטאר שבישלה מבשלת Long Beach Beer Lab מקליפורניה.